רש"י על ישעיהו א׳:י״ח

18 לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יַחַד, אֲנִי וְאַתֶּם, וְנֵדַע מִי סָרַח עַל מִי; וְאִם אַתֶּם סְרַחְתֶּם עָלַי, עוֹדֶנִּי נוֹתֵן לָכֶם תִּקְוָה לָשׁוּב:

19 אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים. כְּתוּמִים לְפָנַי כְּאוֹדֶם שָׁנִים, אַלְבִּינֵם כַּשֶּׁלֶג:

20 יֹאמַר ה׳. תָּמִיד הוּא אוֹמֵר לָכֶם כֵּן, כְּמוֹ ״עַל פִּי ה׳ יַחֲנוּ״ במדבר ט:. דָּבָר אַחֵר: לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה – מַה כָּתוּב לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ? ״חִדְלוּ הָרֵעַ לִמְדוּ הֵיטֵב״ ישעיהו א:ז-יז, וְאַחַר שֶׁתָּשׁוּבוּ אֵלַי לְכוּ וְנִוָּכְחָה יַחַד לְהוֹדִיעֵנִי: ״עָשִׂינוּ מַה שֶׁעָלֵינוּ, עֲשֵׂה מַה שֶׁעָלֶיךָ״, וַאֲנִי אוֹמֵר ״אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג״ וְגוֹ׳:

21 כַתּוֹלָע. צֶבַע שֶׁצּוֹבְעִים בּוֹ אָדוֹם, גַּרְעִינִים הֵם, וְיֵשׁ תּוֹלָעִים בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד: